אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. תהילים קכ"א

כשנפנה את ליבנו מכל אגו וגאווה ונבין שאנחנו כלום, או אז , מאותו 'אין', תבוא לנו הישועה

אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. תהילים קכ"א

(א) אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי.

(ב) עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. תהילים קכ"א

מאין יבוא עזרי? 

תשובה ראשונה בגוף המשפט - מהאין ( מהאין סוף. מבורא עולם) 

אפשרות נוספת: 

'אין' אותיות 'אני' 

והאם הכוונה שממני תבוא הישועה? 

או מהחיבור שלי ל-'אין' (אינסוף) ? 

התשובה ברורה: רק יניקה מהבורא נותנת לנו חיות וקיום וממילא כל העזרה הדרושה תגיע במהרה.

אפשרות שלישית:

'מאין' - כשנגמרים לאדם כל התקוות מהזולת, הוא נהפך לבחינת "אין", שום כלום,  ונשאר הוא והקב"ה לבד, וברגע הזה יצפה לישועה וזה לשון הפסוק: מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. כלומר, כשמפנה את ליבו מכל אגו וגאווה ומבין שהוא כלום, או אז , מאותו 'אין', תבוא לו הישועה