שִׁירוּ לַיהוָה בָּרֲכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם־לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ: (תהלים פרק צו פסוק ב)

שִׁירוּ לַיהוָה בָּרֲכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם־לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ: (תהלים פרק צו פסוק ב)

בְּכָל יוֹם וָיוֹם שׁוֹלֵחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשׁוּעוֹת חֲדָשׁוֹת לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מִסִּטְרָא אַחֲרָא, הַמִּתְגַּבֶּרֶת עָלָיו בְּכָל יוֹם, וְזֶה בְּחִינַת: בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ.

שמידי יום ויום עלינו להלל ולשבח את ה' ולבשר על כל יום ויום של הישועה וההצלה מהסיטרא אחרא. 

אבל, נשאלת השאלה:

מדוע כתוב "מיום ליום"? היה יכול לכתוב: "בַּשְּׂרוּ יום יום ישועתו" - והיינו מבינים שיש לבשר מידי יום על ישועתו.. 

ונראה להבין כך:

מִיּוֹם־לְיוֹם - מבטא קצב התקדמות מזמן עבר לזמן הווה ולזמן עתיד - בקצב ובמגמה של עלייה והתקדמות - הולך וגובר מידי יום.

אנו זוכרים את ישועת ה' בימים עברו (זמן עבר), מודים על הישועה כעת (זמן הווה) ונמשיך ונהלל ונשבח על ישועה עתידית (זמן עתיד).