אִם־תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא־יִירָא לִבִּי אִם־תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ | (תהלים פרק כז פסוק ג)

אם הקב"ה מעמיד אותנו במשהו של ניסיון, במשהו של התמודדות זה לא אולי אלא ודאי שיש לנו גם את הכלים ואת הכוחות להתמודד עם זה, ולא - הקב"ה לא היה נותן לנו את הניסיון

אִם־תַּחֲנֶה עָלַי  מַחֲנֶה לֹא־יִירָא לִבִּי אִם־תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ | (תהלים פרק כז פסוק ג)

ממתק קטן , סוכריה קטנה, לפסוק גדול של תהלים -

אִם־תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא־יִירָא לִבִּי אִם־תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ | (תהלים פרק כז פסוק ג)

שואל 'השפת אמת' (רבי יהודה אריה ליב אלתר, האדמו"ר מגור) - מה זה "בזאת"? 

יש מפרשים שאומרים: בזאת - על הקב"ה אני בוטח.

אבל 'השפת אמת' אומר דבר כזה: בזאת - בזה עצמו אני בוטח, באם תקום עלי מלחמה. אם הקב"ה ראה לנכון להקים עלי מלחמה, משמע, את ההתמודדות האישית שלי, סימן שהוא נתן לי גם את הכלים להתמודד עם זה, ולא, הוא לא היה נותן לי את הניסיון הזה!

נזכור את זה נפנים את זה עמוק!

"אם תקום עלי מלחמה בזאת" - בזאת אני מלחמה.

אם הקב"ה העמיד אותנו בדור אחרון עם הניסיון הזה, סימן שהוא נתן לנו את הכלים להתמודד ולהתעלות עם זה! להתרומם!

כי "אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח"