קַוֵּה אֶל יְהוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהוָה. | תהלים כז יד
אין תפילה שחוזרת ריקם. התפלל אדם וראה שאין תוצאה מיידית, יחזור שוב שוב ובכל פעם יהיה במצב של : 'קוה'. כמה שצריך, לא להרפות. חיזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'.
יהושע אבירם
0
201
ישנן מספר שאלות על מנת להבין לעומק את הפסוק.
1. מדוע נאמר פעמיים "קוה אל ה'"?
2. מה ההבדל (באם ישנו) בין הפעם הראשונה לשנייה?
לשם כך עלינו להבין את הכתוב, נתחיל מראשיתו:
משמעות ה"קוה אל ה'" בפשט הינה תקווה ייחול אל ה' כלומר, יהודי אשר כל תקוותו על ה' והוא מבין ויודע שכל צעד ושעל ישנה מציאות אחת והיא ה'.
מכאן הוא מבין שכל תקוותו ושיברו אך ורק על מי שמוביל את המציאות והיא על ה'.
אך יכולה להיות מציאות שלמרות תובנות אלו ולמרות התקווה והתפילה אל ה' אין הוא נענה ואם כן הוא יכול חס ושלום לשקוע בעצבות או להתרחק מעבודת הבורא.
אך על זה אומר דוד המלך ההיפך הוא הנכון. בשעה כזו עליך לעבוד את ה' במובן של "חזק ויאמץ ליבך"
כלומר במקום ליפול לעצבות עליך להתחזק ולמרות שיש קושי רב להתחזק יש צורך לעשות מאמץ רוחני.
"ומבשרי אחזה אלוק" - לדוגמא, כדי להגיע לסיבולת לב ריאה יש לבצע מאמץ ולרוץ או לעשות כושר, כך גם ברוחניות יש להתאמץ ולהתחזק בדרכים בכדי להגיע לחזק ויאמץ ליבך.
ואז שוב לקוות אל ה' כלומר, אחרי עבודת הלב התקווה השנייה שונה לחלוטין מהראשונה -
היא תקוה לאחר שהלב עשה עבודה וכמובן שהוא שמח יותר ושלם יותר, היא תקוה עמוקה יותר וגבוהה יותר.
