שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט: (תהלים פרק טז פסוק ח)

שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל־אֶמּוֹט: (תהלים פרק טז פסוק ח)

אומר האדמו"ר ממזריץ', 'שויתי' מלשון השתוות. שווה. 

מה זה שויתי? מידת השתוות, זה אומר שאצלי הכל שווה. מבזים אותי בני אדם, משבחים אותי בני אדם, הכל שווה בעיניי. מבזים אותי זה כמו שמשבחים אותי, משבחים אותי זה כמו שמבזים אותי, שום דבר לא מפריע לי. יבואו לי צרות, יבואו לי דברים טובים, יבואו אליי אסונות חס וחלילה, הכל שווה בעיניי, למה? אני יודע כי הכל ממנו יתברך והקב"ה רוצה שיעבדו אותו בכל מצב - לעבוד את ה' ביראה ובשמחה, בכל מצב, כל הזמן, בכל הדרכים שהקב"ה רוצה שהאדם יעבוד אותו ובכל צורה.

אדם שמגיע לכזה מצב, הוא מגיע למצב שאף פעם הוא לא נופל בעבודת ה' וזה שכתוב בהמשך, "כי מימיני בל אמוט", אז אגיע למצב שלא אמוט, לא אפול. 

הקב"ה עיקר ושורש כל העולמות, עילת העילות וסיבת הסיבות, לית אתר פנוי מינא, עליון כל ההצלחות, סיבת כל הסיבות, אין דבר בעולם שלא נעשה ממנו ומה, אין מקום שהוא לא נמצא, "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה'",