מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם. (תְהִלִים , ח , ג )
וְכִמְסֻפָּר בַּמִדְרָשׁ (הנ"ל) שֶׁמָרְדְכַי קִבֵּץ תִינוֹקוֹת שֶׁל בַּיִת רַבָּן וְלִמְדָם תוֹרָה, וַעֲלֵה קוֹלָם לַמָרוֹם . שֶׁאֶל הַקַב"ה כִּבְיָכוֹל, מַהוּ קוֹל הַגְדָיִים וְהַטְלָאִים שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ? עָנָה מִשֶׂה רבינו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לא טְלָאִים הֵם, אֶלָא יַלְדִי עִמָךְ שֶׁהַמָן הָרָשָׁע רוֹצֶה לִשְׁחוֹט כִּגְדָיִים וּטְלָאִים. בְּאוֹתָה שָׁעָה קֶרַע הַקַב"ה אֶת אִגְרוֹת הַמָן לַגְזָרִים וְהֵבִיא אֶת הַיְשׁוּעָה לְעַם יִשְׂרָאֵל.

א לַמְנַצֵּחַ עַל-הַגִּתִּית, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב יְהוָה אֲדֹנֵינוּ-- מָה-אַדִּיר שִׁמְךָ, בְּכָל-הָאָרֶץ;
אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ, עַל-הַשָּׁמָיִם.
ג מִפִּי עוֹלְלִים, וְיֹנְקִים-- יִסַּדְתָּ-עֹז:
לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ; לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב, וּמִתְנַקֵּם.
ד כִּי-אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ, מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ--
יָרֵחַ וְכוֹכָבִים, אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה.
ה מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-תִזְכְּרֶנּוּ; וּבֶן-אָדָם, כִּי תִפְקְדֶנּוּ.
ו וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט, מֵאֱלֹהִים; וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ.
ז תַּמְשִׁילֵהוּ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ; כֹּל, שַׁתָּה תַחַת-רַגְלָיו.
ח צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם; וְגַם, בַּהֲמוֹת שָׂדָי.
ט צִפּוֹר שָׁמַיִם, וּדְגֵי הַיָּם; עֹבֵר, אָרְחוֹת יַמִּים.
י יְהוָה אֲדֹנֵינוּ: מָה-אַדִּיר שִׁמְךָ, בְּכָל-הָאָרֶץ.
מְסֻפָּר בַּמִדְרָשׁ - ( 'מִדְרָשׁ משלי' פ"ט ) :
שֶׁבְּבוֹא הַמָן הָרָשָׁע (לְאַחֵר שֶׁנֶחְתְמָה הַגְזִירָה) , פָּגַע בְּמָרְדְכַי כְּשֶׁהוּא רָץ אַחֲרֵי "שֶׁלָשָׁה תִינוֹקוֹת שֶׁהָיוּ בָּאִים מִבֵּית-הַסֵפֶר"... וְהָלַךְ אַחֲרָיו "לָדַעַת מַה יִשְׁאַל מָרְדְכַי מֵהֶם" .
" כֵּיוָן שֶׁהִגִיעַ מָרְדְכַי אֵצֶל הַתִינוֹקוֹת שֶׁאֶל לְאֶחָד מֵהֶם פָּסוּק לִי פְּסוּקְךָ, אָמַר לוֹ : " אַל-תִּירָא, מִפַּחַד פִּתְאֹם; וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים, כִּי תָבֹא " (משלי , ג' , כ"ח) פתח השני ואמר : " עֻצוּ עֵצָה, וְתֻפָר; דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל " ( ישעיהו , ח' , י )
פתח השלישי ואמר : " וְעַד-זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד-שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט " ( ישעיהו , מו' , ד ) .
" כֵּיוָן שֶׁשָׁמַע מָרְדְכַי כָּךְ , שָׂמַח וְהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְדוֹלָה . אָמַר לוֹ הַמָן , מַה הִיא זאת הַשְׂמֵחָה שֶׁשִׂמְחַת לְדִבְרֵי הַתִינוֹקוֹת הָאֵלוּ? אָמַר לוֹ , עַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת שֶׁבִּשְׂרוּנִי שֶׁלא אֶפְחַד מִן הָעֵצָה הָרָעָה שֶׁיָעַצְתָ עָלֵינוּ".
וְצָרִיךְ בֵּאוּר : כֵּיצַד יְתַכֵן, שֶׁמַפֶּלֶת הַמָן יִתְגַלֶה לְמָרְדְכַי ע"י תִינוֹקוֹת שֶׁל בַּיִת רַבָּן דַוְקָא ? וְהָרֵי מָרְדְכַי הָיָה מִגְדוֹלֵי הַסַנְהֶדְרִין, הַמַנְהִיג וּמוֹרֵה דֶרֶךְ שֶׁל כָּל הָעָם הַיְהוּדִי וְהַמְלַמֵד שֶׁל תִינוֹקוֹת שֶׁל בַּיִת רַבָּן !
וְהַטַעַם לְזֶה – שֶׁהַיְשׁוּעָה תְלוּיָה בַּתִינוֹקוֹת שֶׁל בַּיִת רַבָּן שֶׁלא טָעֲמוּ עֲדַיִן טַעַם חֵטְא , שֶׁנֶאֱמַר : "מִפִּי עוֹלָלִים וְיוֹנְקִים (דַוְקָא) יָסַדְתָ עֵז ... לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵם" (תְהִלִים , ח , ג ).