הַשְׁלֵךְ עַל יְהוָה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק - תהלים נה כג
אם נגלגל על ה’ צרכינו ונבטח בו, הוא יעשה ללא תנאים או זכויות מיוחדות. אשרי האדם שלא סומך על הביטחון בבני האדם, כגון פוליטיקאים, רופאים, בנקאים, חברים, וכדומה, שאין בידם לעזור לאדם כלל, אלא שם מבטחו על ה’ יתברך.

“השלך על ה’ יהבך והוא יכלכלך, לא יתן לעולם מוט לצדיק, ואני אבטח בך” (תהילים נה’, כג’).
מסבירה הגמרא במסכת ראש השנה את פירוש המילה “יהבך” – משאך. דהיינו השלך על הקב”ה את משאך, כלומר כל המשאות שיש עליך כל ימי חייך, אל תרים אותם לבדך, אלא זרוק אותם על הבורא יתברך.
ואפשר להוסיף בפרוש הפסוק, שלכאורה יש לשאול מדוע לא נאמר “הנח על ה’ משאך” אלא “השלך” דווקא? ובאמת כשאדם זורק לחברו חפץ הוא לא ממש בטוח שחברו יתפוס, ולכן הוא מניח בלבד כדי שהחפץ יישאר בידו עד להנחתו המושלמת, אבל כדי לזרוק לחברו את משאו הוא חייב להיות בטוח שחברו יודע לתפוס שאם לא, זה ייפול בדרך.
לכן אמר לנו דוד מלכנו “השלך על ה’ יהבך”, זרוק את משא חייך על הבורא יתברך, אל תפחד שאולי זה יפול, אלא תבטח בו שהוא יתפוס את משאך והוא יכלכלך.
זו הבטחה שכל הזורק משאלותיו אל הבורא יתברך, הבורא יכלכל אותו ללא תנאי.