לְדָוִד: יְהוָה, אוֹרִי וְיִשְׁעִי--מִמִּי אִירָא; - 60 שניות ביום פותחות את שערי הרחמים

תהילים פרק כז

א  לְדָוִד:    יְהוָה, אוֹרִי וְיִשְׁעִי--מִמִּי אִירָא;

יְהוָה מָעוֹז-חַיַּי,    מִמִּי אֶפְחָד.

ב  בִּקְרֹב עָלַי, מְרֵעִים--    לֶאֱכֹל אֶת-בְּשָׂרִי:

צָרַי וְאֹיְבַי לִי;    הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.

ג  אִם-תַּחֲנֶה עָלַי, מַחֲנֶה--    לֹא-יִירָא לִבִּי:

אִם-תָּקוּם עָלַי, מִלְחָמָה--    בְּזֹאת, אֲנִי בוֹטֵחַ.

ד  אַחַת, שָׁאַלְתִּי מֵאֵת-יְהוָה--    אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ:

שִׁבְתִּי בְּבֵית-יְהוָה,    כָּל-יְמֵי חַיַּי;

לַחֲזוֹת בְּנֹעַם-יְהוָה,    וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.

ה  כִּי יִצְפְּנֵנִי, בְּסֻכֹּה--    בְּיוֹם רָעָה:

יַסְתִּרֵנִי, בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ;    בְּצוּר, יְרוֹמְמֵנִי.

ו  וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי, עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי,    וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ, זִבְחֵי תְרוּעָה;

אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה,    לַיהוָה.

ז  שְׁמַע-יְהוָה קוֹלִי אֶקְרָא;    וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.

ח  לְךָ, אָמַר לִבִּי--בַּקְּשׁוּ פָנָי;    אֶת-פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּשׁ.

ט  אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי--    אַל תַּט-בְּאַף, עַבְדֶּךָ:

עֶזְרָתִי הָיִיתָ;    אַל-תִּטְּשֵׁנִי וְאַל-תַּעַזְבֵנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.

י  כִּי-אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי;    וַיהוָה יַאַסְפֵנִי.

יא  הוֹרֵנִי יְהוָה, דַּרְכֶּךָ:    וּנְחֵנִי, בְּאֹרַח מִישׁוֹר--לְמַעַן, שׁוֹרְרָי.

יב  אַל-תִּתְּנֵנִי, בְּנֶפֶשׁ צָרָי:    כִּי קָמוּ-בִי עֵדֵי-שֶׁקֶר, וִיפֵחַ חָמָס.

יג  לוּלֵא--הֶאֱמַנְתִּי, לִרְאוֹת בְּטוּב-יְהוָה:    בְּאֶרֶץ חַיִּים.

יד  קַוֵּה, אֶל-יְהוָה:    חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה.

רבי יעקב רוקח בספרו שערי תפילה: "כל האומר 'מזמור לדוד ה' אורי וישעי' מראש חודש אלול עד אחר שמחת תורה, אפילו גזרה רעה נתונה עליו מן השמים יכול לבטלה, ומעביר מעליו כל המקטרגים וכל גזרות קשות ורעות, ויוצא זכאי בדין, ומובטח לו שיוציא ימיו ושנותיו בטוב, ויערב לו".

עפ"י האר"י הקדוש: בראש חודש אלול ה' מושיט לך שושנה; דודי לי ואני לו הרועה בשושנים. לכל שושנה יש בדיוק 13 עלים. השושנה היא י"ג (13) מידות של רחמים. בחודש אלול נפתחים מעליך 13 צינורות של רחמים, שהם מעניקים לאדם את היכולת להשתנות.

מתי הצינורות נפתחים? כשאומרים את מזמור 'לדוד ה' אורי וישעי'. המזמור מכיל את שם ה' 13 פעמים, כמו מספר עלי השושנה. בכל פעם שאומרים את שם ה', צינור של רחמים נפתח מעליך.

הפרק מסיים בפסוק: "קוה אל ה', חזק ויאמץ לבך, וקוה אל ה'". המסר מכאן ברור: לא להתייאש אם התפילה לא נענית מהר. מכיוון שביהדות העיקר הוא התפילה ולא הביטחון שתקבל מה שאתה רוצה. ה' נותן לך תמיד משהו לקוות אליו על מנת שתתפלל. העיקר זה לא המימוש של התקווה שלך, אלא התקווה עצמה, המאמץ וההתחזקות שאתה עושה בתפילה. התקווה אל ה' היא 'תכלית לעצמה'. מפני שהיא מבטאת את האמונה המוחלטת בהופעת דבר ה' במציאות.